בפוסט הקודם שלי ("אתה עדיין מאמין באהבה?")

התייחסתי לתפישה של אתרי ההיכרויות כ"שוק בשר" וכזירת חיפוש לסטוצים.

אז בואו נדבר רגע על סטוצים.

בשנתיים פלוס שחלפו מאז שהתגרשתי

היו תקופות בהן הייתי מכוון כולי

לחיפוש אחר "משהו רציני" ותקופות בהן רציתי

להתמקד בדברים אחרים ומדי פעם לצאת לדייטים לא מחייבים.

חוויתי סטוצים מכל מיני סוגים, אבל…

First thing first

השנה הראשונה – השנה ה"רצינית"

אי אפשר להגיע ישר לתקופת הסטוצים בלי להבין את מה שקדם לה, אז…

בשנה הראשונה הייתי לגמרי במוד של לחפש את החצי השני.

בין הנשים הראשונות שדיברתי איתן

היו לא מעט שסירבו להכיר אותי

בנימוק של "רק התגרשת, אתה עוד לא מוכן לזה",

אבל אני הייתי משוכנע שאני מוכן לגמרי.

גם הראשונה שיצאתי איתה (אם לא נספור לרגע את "הדייט שאילף אותי")

לא רצתה בהתחלה להכיר בדיוק מהנימוק הזה,

אבל איכשהו השיחה בינינו היתה כל כך נעימה

שהיא השתכנעה להיפגש, ממש כמה ימים אחרי הרבנות.

היא היתה בחורה מדהימה

ובמשך חודש וחצי היה לנו נפלא ביחד,

אבל אז הרגשתי בפעם הראשונה (אך לא האחרונה) שאין לי אוויר.

זה היה מבאס רצח, אבל לא הייתי מסוגל להישאר שם

וסיימתי את זה בכאב לב.

"ידעתי שאסור לי לצאת איתך" היא אמרה

"אבל אני לא כועסת, בסך הכל היה כייף"

מאז אגב היא הספיקה להתארס.

אחריה היו לי מערכות יחסית נוספות,

כשהארוכה ביניהן ארכה חמישה חודשים, אבל תמיד איכשהו זה נגמר.

בדיוק שנה אחרי הגירושין הכרתי מישהי

שהצליחה ממש לגעת לי במקומות בלב שכבר חשבתי שלא קיימים,

אבל אחרי חודש וקצת היא החליטה לסיים את הקשר

והותירה אותי עם לב פצוע.

לצד הבאסה, ניצלתי את הזמן להתבוננות פנימה

והגעתי למספר תובנות כששתי העיקריות ביניהן היו

שהחיפוש אחר האהבה שואב ממני אנרגיות

שאני מאוד זקוק להן לדברים אחרים בתקופה הזו

ושאני זקוק לזמן לבד, עם עצמי.

השנה השניה – שנת ה"סטוצים"

אחרי חודשיים התעורר בי הצורך במגע.

בהתחלה שייכתי אותו לצורך במגע מיני בלבד,

או בשפה פחות מכובסת לחרמנות נטו.

אבל איך עושים את זה?

תמיד ידעתי לדבר ולייצר שיחה שתוביל לדייטים למטרות רציניות,

אבל איך לעזאזל מייצרים שיחה למטרת סטוץ?

החלטתי לנסות בדרך היחידה שאני מכיר, לכתוב בכנות.

פתחתי כרטיס חדש בטינדר וכתבתי שאני לא מחפש משהו רציני.

כתבתי גם שאני מחפש מישהי שאפשר לדבר איתה,

שתהיה לה אנרגיה טובה ושיהיה בינינו מגע נעים

וכמובן שבחרתי בתמונת גוף מחמיאה כשגם כאן הקפדתי שלא תהיה סליזית.

וזה עבד.

במשך שנה בכל פעם שנכנסתי לטינדר,

לפעמים פעם בחודש, לפעמים פעמיים בחודש,

היו לי מאצ'ים וכמעט תמיד אחד מהם הוביל לפגישה

וברוב המקרים הפגישה הסתיימה בדיוק כפי שתכננו.

היו סטוצים טובים יותר וכאלה טובים פחות,

אבל בעיקר הבנתי שבניגוד למה שחשבתי בהתחלה,

הצורך הוא לא צורך מיני בלבד.

אפשר לקרוא לזה בכלל סטוץ?

זה קרה אחרי שלושה חודשים:

היה בינינו מאץ' בטינדר וגם בשיחה בטלפון הכימיה היתה ממש טובה.

בדיוק סיימה מערכת יחסים בת כמה שנים:

"האמת שזה ממש מתאים לי, כי אני לא רוצה שום דבר מחייב, אני בעיקר צריכה כרגע ריבאונד".

נפגשנו בבית קפה ומשם המשכנו אלי הביתה.

התנשקנו והתגפפנו מהרגע שנכנסנו בפתח הדלת

ועד שנכנסנו למיטה כבר היינו שנינו עירומים מבגדינו.

כמה שניות אחרי שהתחלנו היא עצרה:

"אני לא מסוגלת. חשבתי שאני יכולה, אבל אני פשוט לא מוכנה לזה עדיין"

כמובן שמיד עצרתי ונשכבתי לצידה

שכבנו במיטה עירומים. מתחבקים, מתנשקים, מתמזמזים ומדברים

וזה היה כל כך נעים וטוב, הרבה יותר טוב מכל סטוץ שהיה לי.

וכשהיא הלכה אחרי כמעט חמש שעות הבנתי כמה שהייתי רעב וזקוק לזה.

לא לאקט המיני, אלא למגע האינטימי

לחיבוק

לליטוף

לחום האנושי

בפעם הראשונה הרגשתי שמפגש חד פעמי כזה ממלא אותי לגמרי.

למחרת שוחחנו ונפרדנו בהכרת תודה

על החוויה המשותפת ומאז לא שוחחנו שוב.

אני לא יודע אם זה נחשב לסטוץ או לא, אבל זה ממש לא משנה.

זה היה הדבר הכי טוב שחוויתי במהלך השנה הזו

ולא הצלחתי לשחזר את התחושה הזו במפגש חד פעמי מאז אפילו פעם אחת.

אבל גם על הפעם הזו אני מודה.

אז סטוץ זה טוב או רע?

לשמחתי אנחנו חיים היום בעידן בו אנשים

מרגישים פתוחים יותר להודות (קודם כל בפני עצמם)

שיש להם חשק מיני ושהם רוצים לספק אותו.

בעיקר נכון הדבר לגבי נשים

אשר במשך שנים דוכאו (גם) בהיבט הזה,

למרות שעדיין יהיו מי שיעקמו את הפרצוף, אבל היי, שיקפצו.

יש לנו ליבידו ויש לנו צרכים

וגם אם אנחנו לא נמצאים במערכת יחסים רצינית,

מותר לנו לספק את הצרכים האלה וגם, חרמנא ליצלן, להינות מסקס.

יש אנשים שלא מסוגלים לגעת ושיגעו בהם

אנשים שלא נמצאים איתם בקשר ארוך טווח,

יש כאלה שעושים סטוצים כחלק ממערכת יחסים פתוחה ועוד ועוד.

ואני בעצמי? למדתי שאני בהחלט יכול להינות גם מסקס לא מחייב.

לפעמים אני נשאר עם הרגשה פחות נעימה,

כמו להיות מאוד רעב ולהתחרע על שקית ביסלי.

זה מספק ומשביע את הרעב אבל משאיר אותך עם בחילה,

אבל זה בעיקר תלוי באיזה מצב רגשי אני מגיע לסטוץ.

אני (כמעט) תמיד אעדיף לעשות אהבה על פני לעשות סקס,

אבל גם לעשות סקס נטו עם הפרטנרית הנכונה יכול להיות ממש ממש כייף.

אז יקרים ויקרות

תעשו מה שטוב ומתאים לכם

כל עוד הדברים נעשים ברצון ובהסכמה

(ובכוונה בחרתי בתמונה הזו לפוסט), הכל לגיטימי.

ומי שלא מתאים לו זו רק הבעיה שלו

שלכם/ן

חצי פייק

אתם/ן מוזמנים/ות לכתוב אלי ל hetsifake@gmail.com