יצאתי מהבית
זה היה ביום שבת בערב בתחילת החודש
בדיוק כמו שקבענו שיהיה
מחר ביום ראשון הילדות אצלי בפעם הראשונה
ואני רוצה לוודא שהחיים בדירה החדשה
עוברים ללא תקלות
מאד חשוב שהן ירגישו שזה בית
ולכן אני רוצה לבדוק בעצמי ולקבל את החוויה
ראשון ,לפניהן…
כדי שאם יש משהו שצריך לתקן
יהיה לי מספיק זמן לפני היום החשוב הזה
מודיע מראש
הבנות כבר ידעו ביום חמישי
הבנות ידעו מראש
שביום שבת אני לא אשן יותר בבית
אמרתי להן את האמת ואין טוב מכך
הסברתי בצורה קלילה
שביום שבת אני כבר אשן בדירה החדשה
ושאני רוצה לוודא שהכל מוכן
לקראת הפעם הראשונה שהן אצלי
ביום ראשון הקרוב
עצם הכנות והעברת המידע המדויק
גרם להן לקבל את זה בצורה מעולה
אפילו ללא כל שאלה ממש כבדרך-אגב
והמשיכו בעיסוקיהן ללא כל חשיבות עליונה לעניין
ערב ראשון לבד
רשמית אני לבד
נכנסתי לדירה ומיד הדלקתי את כל האורות בבית
עשיתי סיור בחדרים כדי לנסות לקבל את האווירה שהבית נותן
ומה אפשר לעשות במקומות שטעונים שיפור.
נשכבתי על הספה לעשר דקות
ובהיתי בתקרה
מיליון מחשבות רצות באותו רגע
מחשבות טובות ומחשבות של חשש
בין היתר המחשבה הזאת שלא מפסיקה לנקר
אני לבד עכשיו.
אדון לעצמי.
אני במקום שבו בחרתי מרצון.
מחשבות על מה יהיה מחר כשהבנות ישנו אצלי פעם ראשונה.
מה הן יחשבו?
איך יתנהגו?
ירצו פתאום את אמא? ואם כן אז מה עושים?
טוב…
די צרה בשעתה!!!
הולך לישון מאוחר
לילה ראשון לבד
הערב התארך בכל מיני סידורים אחרונים של הדירה
אם זה שטיפת הכלים החדשים במטבח
החלפת מנורות בחדרים ובסלון
עיצוב נוסף של החדרים שלי ושל הילדות
בדיקה שהשירותים והאמבטיה שמישים
זה נשמע טיפשי אבל ממש ניסיתי אותם
התרחצתי כדי לראות האם הזרם מספיק טוב
האם הדוד נותן מים חמים לאורך זמן
הדברים הקטנים….
אבל חשובים.
נשכבתי במיטה ב 12:30 ושמעתי את הילדים של השכנים
קופצים לי על הראש
חשבתי לעצמי איך מתמודדים עם שכנים שלא מתחשבים בך
ושאני בחיים לא הייתי עושה את זה לאחרים
חוץ מזה – מי נותן לילדים להישאר ערים ב12:30 בלילה?
כנראה שכשהחינוך לחוסר אהבת הזולת חסר גם חינוך לגבולות חסר.
לילה טוב.
